מָכְסָא

מוֹכֵס, מוֹכְסָא, מָכְסָאch. sam(מוכס revenue farmer, publican, custom-collector). Y.Snh.VI, 23c; Y. Ḥag.II, 77d bot. בריה דמעין מ׳ the son of Mayan the publican; Snh.44b בעיא מ׳, v. בָּעְיָא.Y.Sabb.VI, end, 8d (read:) קריב למָכְסָה והב ליה חמרא ואזיל ליה he came near (was caught by) a publican, and he gave him his ass and was let off, v. דִּיפְּלָא.Pl. מוֹכְסִין. Targ. Jud. 5:11 (ed. Lag. מָכְסִין).מוכסין, Ab. Zar.14a Ms. M., v. next w.